מעבר בין שיטות משפט בתרגום

בעולם יש שיטות משפט שונות, והנפוצות בהן הן המשפט המקובל (common law) והמשפט הקונטיננטלי (civil law). המשפט המקובל נהוג במדינות האנגלו-סקסיות והמשפט הקונטיננטלי, באירופה. שיטת המשפט בישראל היא (בגדול) המשפט המקובל.

מתרגמים הולכים על קו דק בין נאמנות למקור ובין נאמנות לשפת היעד. בתרגום שיווקי, חשובה יותר הנאמנות לשפת היעד. בתרגום משפטי, חשובה יותר הנאמנות למקור. המלאכה הזאת קלה כאשר יש מונח משפטי מקביל לחלוטין. היא גם קלה יחסית כאשר שיטות המשפט דומות, כמו בתרגום לאנגלית אמריקאית או בריטית.

אבל לא תמיד זה המקרה. למשל, כאשר מתרגמים חומר באנגלית שתורגם משפה אחרת, ממדינה שבה שיטת המשפט קונטיננטלית ולא משפט מקובל. תרגמתי מאנגלית לעברית כתב בי-דין שתורגם מאיטלקית. אחרי סעיפי חוק מסוימים הופיעו המילים bis או .ter השקעתי בחיפושים אבל לא הצלחתי להבין למה הכוונה בפועל. התייעצות עם קבוצת מתרגמים משפטיים גלובלית העלתה שבמשפט הקונטיננטלי, כאשר מתקנים חוק, מוסיפים עוד גרסה של הסעיף אחרי הגרסה הראשונה. bis היא הגרסה השנייה, ter, השלישית וכן הלאה. בעברית אין מושג כזה כי פשוט “מתקנים” את החוק, ולכן הוספתי הבהרה ללקוח.

גם בתוך אותה שיטת משפט, לא תמיד ישנה הקבלה כזאת. למשל, ישנן שיטות משפט שבהן חוזה מחייב רק אם ניתנה תמורה. לכן, בתחילת כל חוזה יופיע מקטע “סטנדרטי” שאומר שעבור החוזה ניתנה “good and valuable consideration” – תמורה טובה ובעלת ערך. בעברית המושג הזה חסר משמעות. בכל זאת, הייתי מתרגמת אותו, כיוון שלא בהכרח החוזה יפורש לפי חוקי מדינת ישראל וייתכן שיש לו חשיבות.