בתרגום חוזה, לא רק מתרגמים את המילים, אלא מעבירים את התוכן של החוזה מתבנית אחת לאחרת. המבנה של חוזה בעברית ובאנגלית הוא די קבוע: כותרת, פרטי הצדדים, הצהרות (מה שנקרא באנגלית Recitals, ובעברית אין לו שם רשמי ומכונה ה”הואילים”), סעיפים (שגם הם לרוב לפי סדר מסוים, החל ב”הגדרות” וכלה ב”שונות”) וחתימות. בתוך המבנה הזהה הזה, יש נוסחים קבועים בעברית ובאנגלית שצריך לדעת איך להשתמש בהם.
כדי לדעת באיזה מונחים נכון ולא נכון להשתמש, ובאיזה מבנים קבועים, צריך לקרוא הרבה חוזים בשתי השפות ולנתח את החלקים השונים שלהם, לראות איזה ניסוח בעברית מקביל לאיזה ניסוח באנגלית. חשוב מאד לא להיצמד לתחביר ולמבנים של שפת המקור אלא להשתמש באלו של שפת היעד. למשל, באנגלית שלילה כפולה זורמת יותר. בהחלט אפשר לכתוב:
No amendment to this agreement will be in effect unless made in writing
אבל אנחנו לא נתרגם לעברית “אף תיקון להסכם זה לא יהיה תקף אלא אם כן נעשה בכתב” אלא נעדיף “תיקונים להסכם זה יהיו תקפים רק אם נעשו בכתב”.
באותה מידה, כדאי להימנע מתרגום של by ל”על ידי”. למשל “המסמך יחתם על ידי המנכ”ל” הוא משפט מסורבל מאד בעברית. האם הסירבול הזה תורם להבנה? מוטב לכתוב “המנכ”ל יחתום על המסמך”.